אני אם חד הורית, אין לי הרבה מה לתת לילדים שלי מלבד אהבה. יש לי כל כך הרבה אהבה בשבילם זה מטורף. למרבה צער אהבה אינה משלמת את החשבונות או לקנות להם בגדים חדשים כאשר הם צריכים את זה.
יום אחד העובדת הסוציאלית באה לבקר אותנו בבית והיא ראתה המדינה שבה גרנו. היא השאלה איך אני תכננתי להיות הילדים שלי והציוד לבית הספר שלהם לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה כי הייתה עומד להתחיל. היא שאלה איך אני הולך לקנות להם בגדים חדשים לבית הספר. לא היו לי תשובות בשבילה. הרגשתי כל כך חסרת אונים כי התחלתי לבכות.
היא ניחמה אותי והפנו אותי יד ביד. לא רק יד ביד לתת לילדים שלי את כל הציוד לבתי הספר שהם צריכים כדי להצליח אבל הם גם נתנו להם בגדים חדשים כדי שיוכלו להרגיש טוב ביום הראשון של בית הספר שלהם. כאילו זה לא הספיק, יד ביד גם ספקה לי במה להאכיל את הילדים שלי הולכים וגדלו כדי שיהיה להם את האנרגיה הדרושה כדי ללמוד.
יד ביד הציל אותי ואת הילדים שלי. אין לי מילים להודות להם מספיק!
רבקה מרמלה