רבים מהפונים החדשים לקבלת סעודות הם אנשי מעמד הביניים שאיבדו במשבר הקורונה את פרנסתם. אסתר, אם חד-הורית מדרום הארץ, סיפרה: "מאז הקורונה אנחנו מתחת לקו העוני. אני צריכה להאכיל את הילדים שלי - אז אני פונה לבית התמחוי, רק כדי שהם יהיו שבעים"
YNET הדר גיל-עד ומאיר תורג'מן
המקומות שבהם המשבר הכלכלי שהביאה עמה הקורונה מורגש היטב בימים אלו הם בתי התמחוי – שאם בעבר מרבית הסועדים בהם היו קשישים, חלקם נכים ומשפחות יחידניות, הרי שכעת מגיעים אליהם בני משפחותיהם של רבים שאיבדו את פרנסתם.
"המשבר הכלכלי יוצר בעיה כפולה. מצד אחד ביקוש הולך וגובר לסיוע במזון ומצד שני עמותות סיוע שספגו פגיעה תקציבית ומתקשות לעמוד בצרכים". מסבירה יעל אקשטיין, נשיאת "הקרן לידידות" שמתארת עלייה של כ־50 אחוז בפניות לבתי התמחוי שבתמיכתם. "הקושי הכי גדול הוא לראות משפחות שעד כה היו חלק ממעמד הביניים באות אל בתי התמחוי ואל לשכות הרווחה".
אחד מהם הוא אבי, אב לשני ילדים בן 30, שבעבר לא היו לו דאגות כלכליות. "מאז הקורונה איכות החיים שלנו ירדה בצורה דרסטית", הוא מספר. "קיצצנו מלא. האמבטיה של התינוק שלנו לא שימושית אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות אחת חדשה כי את הכסף הזה אנחנו שומרים לשכר דירה, חשמל, מטרנה וטיטולים. בפסח פנינו לראשונה לבית תמחוי. לא ביקשתי כסף, ביקשתי שיהיה לי מה לאכול. מאז אני מגיע לשם בכל פעם שאני צריך".
אסתר, אם חד-הורית מדרום הארץ, מספרת גם היא: "מאז הקורונה אנחנו מתחת לקו העוני – אני צריכה להאכיל את הילדים שלי, אז אני פונה לבית התמחוי, רק כדי שהם יהיו שבעים".
יו"ר עמותת יד-ביד הרב יעקב גלויברמן סיפר: "אני חושש מאוד שתוך כמה שבועות נמצא את עצמנו בלי יכולת לספק ארוחות חמות ומצרכי מזון לאלפי הלקוחות שלנו מדי חודש".